איך מוציאים ספר לאור בהוצאה עצמית? המדריך
כל השלבים בדרך להוצאת הספר הראשון שלכם לאור, משלב הכתיבה למגירה ועד החזקת עותק מודפס ביד. כולל 3 הטיפים הקריטיים שיעשו את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
ספיר רוזנבוים. סופר, עורך ומנהל פרויקטים.
כל אחד יכול לכתוב ספר טוב?
רוב הכותבים מספרים על תחושת אי נוחות גדולה בחשיפת כתב היד שלהם. זו תופעה טבעית לחלוטין. גם אני הייתי שם.
נכנסתי לתהליך כאשר מעולם לא כתבתי לפני כן, ובעברי הרחוק, בשיעורי הספרות והלשון מעולם לא כיכבתי.
מה יחשבו עלי? חשבתי, האם גם אני יכול להיות סופר?
תגידו, האם כל אחד יכול לבשל כמו אייל שני? כנראה שלא, אבל זה לא אומר שכל אחד מאיתנו לא מסוגל לבשל, ואפילו אוכל טעים.
על אותו משקל ניתן לומר, לא כל אחד הוא עמוס עוז או דוסטוייבסקי, אבל בפירוש, כל אחד יכול לכתוב ספר טוב.
איך גורמים לספר לצאת בדיוק כמו שהתכוונת?
כדי שסיפור יהיה קריא ויזכה למחמאות מקהל הקוראים, הוא חייב לעבור עריכה, נקודה.
השאלה היא – כשאנו מתחילים לערוך ספר, איך נגרום לו להיות בדיוק כמו שאנו רוצים? התשובה היא לכאורה פשוטה, ע"י בחירת עורך ספרותי מנוסה.
בדרך כלל המעולה בא יחד עם היקר, וזה פעמים רבות מכשול אמיתי, בטח בשלב שעדיין קשה לנו להגדיר את הציפיות שלנו מהספר.
וגם אם אנחנו יכולים ומוכנים לשלם את המחיר, איך נדע שבחרנו את איש המקצוע המתאים לנו? מה מבטיח לנו שהוא יבין אותנו, וינחה אותנו בצורה נכונה?
איך "לאבחן" עורכים ספרותיים, בהמשך.
איך מנהלים את תהליך ההוצאה לאור של הספר?
כתבנו ספר, ואנו מגלים שהמשמעות להוציא אותו בהוצאה עצמית – היא שהמימון עלינו, וגם שאנו צריכים לנהל בעצמנו את כל הפרויקט הזה. מסתבר לנו שעלינו ללמוד את הנושא, את כל הפרטים הקטנים והגדולים, לבחור אנשי מקצוע שונים, בית דפוס ועוד, והכל בתחומי ידע שאיננו מכירים.
אז מה עושים, איך פועלים?
מתחילים למפות את כל השלבים ולקבל החלטות בכל שלב. לפעמים ההחלטות הם לוגיות ולפעמים אינטואיטיביות. אלוהים, בסך הכול רצינו לכתוב ספר, ומרגע לרגע זה מתגבש למשימה מורכבת הדורשת מיומנויות רבות שהכתיבה היא רק אחת מהם.
ריכזתי לכם מניסיוני את כל השלבים בתהליך הוצאה לאור של ספר, וגם שלושה טיפים קריטיים להצלחה.
צעד מספר 1: תראו את כתב היד למספר אנשים.
כתבתם למגירה, ואתם חושבים להוציא את הספר לאור?
לפני שאתם מחליטים להשקיע זמן וכסף, מסרו אותו לקריאה למספר חברים/מכרים שאתם מאמינים שיגידו לכם את האמת.
זאת מכוון שבאופן טבעי, כותב הספר מתקשה לראות את החלקים המשעממים והבלתי אמינים בסיפור העלילה שלו.
כשאנשים אחרים קוראים את כתב היד, מתקבלות תובנות חשובות וחדשות, ובנוסף, קוראים אלה יהפכו להיות קבוצת התמיכה הראשונית לספר.
צעד מספר 2: לכו ללמוד לכתוב.
החלטתם להמשיך? דעו שהטיוטה שכתבתם היא אפילו לא חצי מאנרגית הכתיבה שתצטרכו להשקיע בהמשך כדי להגיע לספר שלם וערוך. מכיוון שמדובר בתהליך לא קצר, כדאי ורצוי להירשם לסדנת כתיבה, דרכה תוכלו לשפר את הכתיבה שלכם וגם את טיוטת הספר.
יש מגוון רחב של סדנאות. יש שבהן תלמדו איך ליצור דמויות אמינות שיגרמו לקורא להתחבר אליהן, ויש שילמדו אתכם, איך לערוך את הסיפור שכתבתם. חפשו בגוגל ובקבוצות הפייסבוק המתאימות, הכירו את האפשרויות הרבות, ובחרו אחת.
אין ספק שבעקבות הסדנה תחזקו את ביטחונכם בכתיבה וגם תקבלו את זריקת האנרגיה הנדרשת כדי לצאת למסע ולהוציא את הספר לאור.
הבונוס: בסדנה תוכלו להכיר ולהתחבר לעוד אנשים הכותבים את ספרם, וגם לאנשי מקצוע אשר יכולים להיות הגשר שלכם לתהליך ההוצאה לאור (אתייחס לזה בהמשך).
צעד מספר 3: קחו עורך ספרותי.
להירשם לסדנת כתיבה זו המלצה חמה, אבל זהו צעד שאיננו מחויב. אפשרות נוספת, היא לדלג על שלב זה, ולבחור עורך ספרותי ולעבוד אתו על הספר.
כמו בכל מלאכה, עורכים שונים הם בעלי גישות שונות. חלקם מתמחים בנישות ספציפיות. חלקם זולים וחלקם יקרים מאד. רמות המחירים משתנות מעורך לעורך בהתאם למוניטין שלהם.
כדי לבחור עורך ספרותי כדאי לדעת מה זאת עריכה ספרותית.
אמר מי שאמר, "הכתיבה היא לכותב והעריכה היא לקורא" – מכאן ניתן להבין שהמטרה של העריכה היא להפוך את הטקסט שלנו לקריא ומובן. ניתן לומר שעריכה זו אומנות ההגשה של טקסט לקורא.
מה עושים בעריכה ספרותית?
עריכת תוכן
בעבודת העריכה מבצעים הוספה, מחיקה ושכתוב של טיוטת הספר ברמת המאקרו וברמת המיקרו.
א. רמת המאקרו: עבודה על שלושת מרכיבי הסיפור
#שינויים ושיפורים במבנה העלילה
#עבודה על הדמויות (העמקה, דיוק, אותנטיות…)
#טיפול בתפאורה (למשל איך להעביר פרטים חשובים לקורא מבלי לשעמם אותו).
ב. רמת המיקרו: עבודה על הכתיבה עצמה.
#שדרוג הטקסט – מילים, משפטים, פסקאות, דיאלוגים ועוד…
הערה: אופן ורמת הליווי יקבעו על סמך רמת הכתיבה של המחבר, ותאום הציפיות שהתבצע לגבי סוג העריכה. (עורך יכול להנחות, לשכתב, ועוד).
עריכת התוכן תעסוק גם ברעיונות שמאחורי הסיפור, זאת כאשר הם מעורפלים וזקוקים ללישה נוספת ולחידוד.
טיפ: עריכה היא לא רק עניין טכני, היא דיאלוג בין אנשים. פעמים רבות הכותב יעבור תהליך של דיוק, של גדילה. אם בחרתם בעורך המתאים לכם, סביר להניח שבסוף תהליך העריכה, הכתיבה שלכם תקפוץ מדרגה, ותחוו תחושת העצמה.
תכנון מבנה הספר
עורכים רבים אינם עושים זאת, וחלקם אף מתנגד אידיאולוגית, אבל זו הגישה השלטת בעולם והיא מתחילה לתפוס מקום של כבוד גם בישראל. אני מדבר על תכנון של הספר עוד לפני הכתיבה (או במקביל לה). זה עושה פלאות לסיפור העלילה, לדמויות, ולקיצור דרסטי במשך כתיבת הספר.
כשהגעתי לעורך שלי עם הטיוטה של "פרטיזן בתל אביב", ביצענו תכנון מחדש של מבנה הספר. בכך חסכתי לעצמי המון זמן ואנרגיה וגם הבנתי טוב יותר את הסיפור שלי.
טיפ: חפשו עורכים שמבצעים תהליך תכנון של הספר. אני ממליץ על זה בחום.
אז על מה צריך להקפיד בבחירת עורך ספרותי?
בסופו של דבר זהו תהליך שזהה לבחירה של כל בעל מקצוע אחר.
פנו למספר עורכים. דברו איתם, הבינו מה כוללת העריכה, בקשו הצעות מחיר וקבלו החלטה.
האלמנט שאני ממליץ לתת לו משקל רב בהחלטה שלכם הוא, עד כמה יש לכם כימיה עם העורך! האם העורך היה קשוב לכם בשיחה? האם אתם חשים שתהיה לכם שליטה על תהליך העבודה? האם הוא "רעב" ומחויב?
צעד מספר 4: עם סיום העריכה הספרותית, עברו לעריכה הלשונית.
סיימתם עם עריכת התוכן הספרותית? אתם בדרך הנכונה להשלמת המשימה. כעת עליכם לבחור בבעל מקצוע לעריכה הלשונית וההגהה.
העריכה הלשונית תמיד תגיע אחרי העריכה הספרותית.
מה המטרה של העריכה הלשונית?
תיקון שגיאות לשוניות כמו שגיאות כתיב, שגיאות תחביר, שיבושי לשון, וכו'.
ההגהה תמיד מתבצעת אחרי העריכה הלשונית, והיא המעבר האחרון לאיתור שגיאות "קלות" כגון שגיאות כתיב, מילים שהתחברו יחד וכו'.
טיפ: למרות שהעריכה הלשונית וההגהה צריכות להיעשות על ידי אנשים שונים, סכמו הכול מול העורך הלשוני כך שבאחריותו תהיה גם ההגהה. (יש לו בנק של עמיתים שישמחו לעבוד מולו).
צעד מספר 5: עימוד הספר.
המטרה של שלב זה היא להעמיד את הספר בסטנדרטים הנדרשים להדפסתו.
את העימוד מבצע בדרך כלל גרפיקאי. יחד אתו תבחרו את הפרמטרים השונים, כגון סוג וגודל הגופן, הרווחים בין השורות, רוחב שורה, היכן יכתבו מספרי העמודים ושמות הפרקים , ועוד.
זהו תהליך קצר שלוקח מספר ימים.
צעד מספר 6: עיצוב כריכת הספר.
א. כתיבת טקסט לכריכת הספר.
הטקסט בכריכת הספר צריך לפתות את הקורא לפתוח את הספר, לכן הוא חייב להיות בעל אוריינטציה שיווקית.
טיפ: עורכים רבים אינם אנשי שיווק וזה איננו תחום ההתמחות שלהם.
ב. בחרו איש מקצוע לעיצוב כריכת הספר. לכריכה יש חשיבות גדולה, היא זאת ש"מוכרת" את הספר.
טיפ: יש המון גרפיקאים. בחרו מישהו שמתמחה בכריכות. הוא יהיה מצוי במגמות בשוק הספרים, וידע להתאים כריכה המתאימה לז'אנר שלכם.
צעד מספר 7: בחרו בית דפוס.
בררו וקבלו הצעות מחיר ממספר בתי דפוס.
סגרתם? מסרו לבית הדפוס את הקבצים והמתינו להעתק שמש.
מה זה העתק שמש? זהו העותק המודפס הראשון של הספר והכריכה.
מטרתו למנוע את הסיטואציה הבאה:
תארו לכם שבדקתם את קובץ הPDF- הסופי (לאחר עימוד) ובשעה טובה החלטתם להדפיס, ואתם שולחים הוראת הדפסה לבית הדפוס.
לאחר כשבוע ימים מגיעים אליכם 1,000 ספרים מודפסים הביתה, ארוזים בקופסאות קרטון.
אתם ממהרים לפתוח את אחד הארגזים ושולפים ספר.
וואו, פעם ראשונה שאתם מביטים ביצירה שלכם, זו שעבדתם ועמלתם כל כך הרבה כדי שתצא לאור. אתם נרגשים. הספר המודפס מול עיניכם, אבל לפתע אתם שמים לב שגוון צבע העטיפה איננו בדיוק כמו שראיתם במחשב.
המומים מכך, אתם מדפדפים ומוצאים כמה טעויות עימוד מטופשות שלא יכולתם להבחין בהם שקראתם את קובץ ה-PDF.
"אוי!" אתם נזעקים, "אלו שינויים שממש ממש חייבים לעשות אותם".
אתם מרימים טלפון לבית הדפוס ובסיום השיחה ברור לכם שלא ניתן לבצע מקצה שיפורים כי את הספרים שהודפסו לא ניתן להחזיר לבית הדפוס.
זו הסיבה שמדפיסים עותק אחד (העתק שמש). הוא משמש לעיונכם ואישורכם הסופי לפני ההדפסה של כל הספרים.
3 הטיפים הקריטיים, שעושים את ההבדל בין הצלחה לכישלון
טיפ 1:
כפי שהבנו, בתהליך ההוצאה לאור ישנם שלבים רבים. סביר להניח שבחלקם תצטיינו בהחלטות שלכם ובחלקם פחות.
מכולם, ההחלטה הכי חשובה בתהליך, היא לדעתי, בחירת העורך.
לעורך הספרותי תהיה את ההשפעה הגדולה ביותר על הספר ואיכותו.
זה המקום שטעות בבחירה יכולה לגרום לספר להיות משהו אחר ממה שרציתם.
טיפ קטן נוסף – אהבתם את עבודת העורך שלכם? השתמשו בו ובקשריו כדי להגיע לאנשי מקצוע שהוא ממליץ עליהם. לרוב יהיו לו המלצות על אנשי מקצוע בכל שרשרת הייצור של התהליך, המלצות שיאפשרו לכם להפחית את הסיכון בבחירת אנשי מקצוע שאינם מתאימים.
טיפ 2:
אחד התחומים שאדם הכותב את הספר הראשון מזניח ולא פועל בו הוא שיווק הספר.
יש לכך מספר סיבות.
המיקוד של המחבר הוא בכתיבת ועריכת הספר ואין לו פניות לנושא. לעיתים הוא איננו מבין את חשיבותו העצומה של תהליך השיווק, לפעמים רק בתהליך הכתיבה והעריכה הוא מצליח לגבש את הסיפור האישי שלו, להבין מי קהל היעד , מה הבידול של הספר וכדומה.
כך או אחרת, בלי לבנות תהליך שיווקי, לא ישמעו על הספר עליו עמלתם רבות.
ממה מתחילים?
העצה שלי היא ללכת על מימון המונים. זו דרך נהדרת לגייס כסף, וחשוב מכך: זה מאפשר למי שאיננו מבין בתחום השיווק לפתוח בקמפיין שיווקי.
מימון המונים זו הדרך הקלה והזמינה ליצור מחויבות להצלחת הספר, ולתת לו את ההזדמנות להיחשף לקהל גדול של אנשים.
טיפ 3:
להוציא לאור זה פרויקט!
אתם מתקשים עם כל הפרטים, וההתנהלות הזאת גדולה עליכם?
קחו מישהו שינהל אותו עבורכם, ההפרש הכספי איננו גדול.
ניתן לפנות לאנשים פרטיים שעושים זאת, ואפשר כמובן לפנות להוצאות ספרים. פנו לכמה מהם ובקשו הצעת מחיר.
גוף מקצועי שינהל עבורכם את התהליך יפחית את הסיכון שלכם.
עצתי לכם, עשו מאמץ ובחרו את העורך הספרותי שלכם באופן עצמאי. ופנו לגוף שינהל לכם את הפרויקט רק לאחר מכן.
קצת עליי
היי, שמי ספיר רוזנבוים, ואת המדריך הזה כתבתי מניסיוני האישי במסע הכתיבה וההוצאה לאור העצמית של הספר "פרטיזן בתל אביב".
בין היתר עליתי לאוויר עם קמפיין מימון המונים בהד-סטארט אותו סיימתי בהצלחה.
מאז ההוצאה המוצלחת לאור של הספר, אני עוסק בעריכת ספרים ומלווה כותבים בכל תהליכי הוצאת הספר: לפעמים הסיוע הוא בתהליך קבלת ההחלטות, לפעמים במתן חוות דעת לגבי טיוטת הספר, ולפעמים בסיוע ולווי בקמפיין מימון המונים.
מקווה שהמדריך סייע לכם.
