בלוג

קצת על הרגעים המתסכלים וגם על המעולים.

שיניתי את כל האתר, הוספתי פיצ'רים, למדתי המון ונורא נהניתי, אבל היו גם רגעים מתסכלים. הנה כמה שבחרתי:

רגע מתסכל מספר 1:

יושב ועובד על הבלוג. המחשבות מתבדרות. הספקות מתחילות לצוץ. נוסף על כך, פתאום חם נורא. המזגן הפסיק לקרר. עוד הפרעה במסע הבלוג הזה. לא נותר לי אלה להתקשר לטכנאי, ובינתיים לעבור לחדר אחר.
החומר הרב שקראתי וסרטי ההדרכה הרבים שצפיתי חיזקו בי את אשר ידעתי לפני כן.
מדובר בפרויקט ענק! מה לעזאזל לקחתי על עצמי את הבלוג הזה? 

רגע מתסכל מספר 2:

אני צופה ביוטיוב במישהו שהקים בלוג מצליח עם תעבורה מטורפת ורווחים עצומים. הבחור מדבר כאילו שהוא על גג העולם. מיד אחר כך ערוץ היוטיוב מציע לי סרטון של גברת המדברת על "עשרת הדברים שחבל שלא ידעתי כשהתחלתי להיות בלוגרית" וגם בה אני צופה.
כל כך הרבה חומר, אבל רוב "המומחים" ברשת מדברים על המשימות. ואילו אני, מנסה לחקור ולברר מה תהליך העבודה הנכון.
אני מתוסכל מכך שלא ברור על מה כדאי לי להתמקד. אני חש הצפה של מידע, ומתקשה להחליט מה נכון לעשות לפני מה.
אני מודע לכך שזה חלק מהתהליך, אבל זה לא עושה אותי מאושר יותר. התסכול קיים.

רגע מסתכל מספר 3:

בעוד כעשרה ימים יהיה 1.8.2019 ואין לי מושג אם אני בכוון הנכון. הדבר היחיד שאני יודע בוודאות הוא שאני רוצה לכתוב.
לאורך השנתיים שאני בבית, תמיד הייתי בידיעה שאני יכול לחזור לעבוד במקצוע שלי. פתאום הבנתי שאני בעצם לא מתכוון לחזור ולעשות בדיוק את מה שעשיתי. פתאום הנפש מרשה לעצמה לרצות לעסוק בנושאים אחרים וחדשים.
הידיעה הפנימית הזאת גובשה ממש בימים האחרונים, וזה נפל עליי בהפתעה. תחושה של גב אל הקיר.
אני נזכר בסיפור על אותו קפטן שעלה על האי במטרה לכבוש אותו. הוא נקט בצעד יוצר דופן כששרף את הספינה שלו, וזאת כדי שהחיילים שלו יפנימו שאין דרך חזרה, וחייבים לנצח.
אני מחייך לעצמי. מצב הרוח שלי הופך מרומם, כי אני יודע שגב אל הקיר עושה דברים נפלאים.

הרגע הנפלא מכולם:

אני מצליח סוף סוך להתכנס ולהחליט על מודל שנראה לי הגיוני.
הוא מורכב משלבים, הקשורים זה לזה. כאשר אני מבין שיש חשיבות לבצע אותם זה אחר זה ובסדר הנכון.
שלב א – לעלות לאוויר.
שלב ב – כתיבת תוכן בעל ערך.
שלב ג – עבודה על תנועה באתר.
שלב ד – בניית קהילה,
שלב ה – עבודה על מכירה באתר.

מה שמלחיץ הוא, שעל פי המומחים, השלב בו אני נמצא (שלב ב – כתיבת תוכן בעל ערך) יכול להארך כמה שבועות עד מספר שנים.
מספר שנים? לא מתאים לי.
המומחים נותנים כלל אצבע. הבלוגר ימצא בשלב זה כל עוד הוא אינו יודע לענות לעצמו על שתי שאלות:
1. על מה הבלוג שלו?
2. מה הבלוג מציע לקוראים שלו?
לכן בזה התמקדתי. וזה למיטב הרגשתי והבנתי, הדבר הכי חשוב שקרה החודש.
ביצעתי תהליך אישי להבין מה הנושא של הבלוג שלי. על מה אני בעצם כותב? ניסיתי לחדד ולהבין מה הנישה שלי, מי האוכלוסייה המתעניינת, מהי האג'נדה של הבלוג שלי.
זה נשמע טריוויאלי אבל שתדעו שזה החסם הראשון שיש לבלוגר לאחר שעלה לאוויר.

בסוף התהליך לקחתי על עצמי לעשות רשימה של 10-20 נושאים לפוסטים אפשריים. תוך רבע שעה היו לי מעל 50 נושאים.
פתאום הבנתי שזו אינדיקציה מעולה שהלכתי בכוון הנכון. הלב שלי רקד.